פסק-דין בתיק ת"א 35263-03-10

1.      מבוא

עניינה של התביעה שלפניי הינו טענת התובעת (להלן: "פניציה"), לפיה הופר החוזה שבינה לבין הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כמו גם על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הגם שאינו צד לחוזה, ומשכך על הנתבעים  1-2 וכן על הנתבעת 3 שהינה המבטחת של הנתבעת 1-2, לשפותה בגין הנזקים שנגרמו עקב ההפרה.

2.      הצדדים והעובדות הדרושות לעניין

פניציה הינה חברה העוסקת בייצור מוצרי זכוכית במפעלה בירוחם (להלן: "המפעל"). ייצור הזכוכית נעשה, בין היתר, באמצעות תנור להתכת זכוכית המצוי במפעל (להלן: "התנור") .

הנתבעת הינה חברה ש-99% ממניותיה מוחזקות בידי הנתבע, המשמש גם כמנהלה ומורשה החתימה שלה (הנתבעת והנתבע, שני אלה להלן: "הנתבעים").

הנתבעת 3 (להלן: "המבטחת"), הינה חברת ביטוח שהוציאה פוליסה לכיסוי חבות מקצועית של הנתבעים.

במהלך ביצוע העבודות במפעל, נפלטים חומרים מזהמים מהתנור מסוגים שונים. בין אלה: חלקיקים, סולפיטים, ניטריטים, כלורידים ופלאורים. לכל אחד מסוגי המזהמים קיימים תקנים שאין לחרוג מהם. על מנת לעמוד בתקנים, השתמשה פניציה בדלק מסוג "מזוט 1500", המכיל 1.7% גופרית הנחשב דל גופרית (להלן: "מזוט 1500"). השימוש במזוט זה מאפשר עמידה בתקנים למזהמים מסוג סולפיטים וניטריטים. הואיל ומזוט 1500 יקר מאשר שימוש במזוט אחר מסוג 4000 (להלן: "מזוט 4000"), הגיעה פניציה לידי מסקנה כי נכון יהיה מבחינה כלכלית להתקין מערכת אשר תעמוד בערכי הפליטה בעת שימוש במזוט 4000. בדרך זו תוכל פניציה להשתמש במזוט 4000 שהינו כאמור זול ממזוט 1500 ותוך שתוכל לעמוד בערכי הפליטה. משכך, הזמינה פניציה מהנתבעת התקנת מערכת להפחתת פליטת המזהמים, על מנת להקטין את עלויות רכישת המזוט (להלן: "המערכת"). בין פניציה לבין הנתבעת נחתם ביום 8.8.06 הסכם להזמנת המערכת (להלן: "ההסכם").

עיקר ההוראות ההסכם הרלבנטיות לענייננו הינן כדלקמן:

הנתבעת התחייבה לתכנן ולהתקין במפעל מערכת להפחתת פליטת מזהמי אוויר לשם הקטנת עלויות דלק של התנור וכקבוע בהסכם, כאשר הפעלת התנור תהיה בערכי פליטה הקבועים בחוק, דבר שיאפשר שימוש במזוט 4000. עוד התחייבה הנתבעת לטפל במערכת השפכים ומניעת זיהום.

התקנת המערכת הוגדרה בהסכם כפרויקט של מסירת מוצר מוגמר Turn Key Project. הנתבעת הצהירה כי יש ביכולתה לעמוד בכל ההתחייבויות והדרישות לצורך התקנת המערכת, והפעלתה.

הנתבעת התחייבה לבצע את התקנת המערכת בהתאם ללוח זמנים שצורף כנספח ד' להסכם, ולפיו משך הפרויקט יעמוד על 245 יום תוך הבאה בחשבון של עיכוב בן 45 יום.

תמורת התחייבויות הנתבעת, התחייבה פניציה לשלם לה סך של 432,250 דולר, בהתאם להתקדמות התקנת המערכת. הנתבעת התחייבה להמציא לפניציה ערבות ביצוע בשיעור 10% מהתמורה, וערבות כאמור אכן הומצאה. המערכת הותקנה אך תוך חריגה ניכרת מלוח הזמנים, כאשר לטענת פניציה היא אינה מעשית שכן אינה עונה אחר התקנים של הפליטה וכל הניסיונות לשפרה, לא הועילו.

לעמדת פניציה, לא ניתן לעשות כל שימוש במערכת והיא עומדת "כאבן שאין לה הופכין", ואילו לעמדת הנתבעים, ניתן לשפר את המערכת ולהכשירה למטרתה.

כל אחד מהצדדים תולה במשנהו את האחריות לכשלים שנפלו במערכת. 

3.      עיקר עמדת התובעת

התובעת טוענת כי סיום התקנת המערכת והרצתה, הייתה אמורה להתבצע ביום 30.3.07, אך מטעמים הקשורים בנתבעת, הסתיימו העבודות רק ביום 3.7.07. למחרת בוצע ניסיון הרצה של המערכת, אך הסתבר כי נפלו בה כשלים וכי היא אינה ראויה לשימוש.

התובעת מפרטת פגמים רבים שהתגלו במערכת שמקורם, בין היתר, מהתכנון ומהביצוע. כך נטען כי מחמת תכנון לקוי של המערכת, לא היה מספיק וואקום להעברת גזי הפליטה מהתנור, ולכן גזי הפליטה עלו על הערכים המותרים. משכך, ובהתאם לייעוץ של מהנדס מומחה, כי נדרש מפוח צירי ביציאה מהמשטף, אפשרה התובעת לנתבעת שימוש במפוח צירי שהיה במפעל, אך התברר כי המפוח שהותקן אינו מספיק, והלחץ בתנור גבוה, כך שעדיין קיימת פליטה של גזים מעבר למותר. לפיכך, הותקן מפוח נוסף גדול מהקודם, שאף הוא נלקח ממפעל פניציה, אך לאחר מספר ימי הרצה, הופסק השימוש במפוח זה מחמת שחלקים ממנו התפרקו. בנסיבות אלה, הוחלט לבנות מפוח צירי שיהיה עשוי מחומרים עמידים לצורך פליטת הגזים מהתנור. דא עקא, לאחר מספר ימי הרצה החלו להגיע תלונות של עובדי המפעל על קשיי נשימה וריחות חזקים, ובעקבות בדיקה התברר שהארובה הייתה נמוכה וגרמה לפיזור גזים בתוך המפעל. בנסיבות אלה הוחלט להעלות את גובה הארובה ב-15 מטר נוספים וזאת בעלות של כ- 100,000 ש"ח.

לאחר התקנת הארובה, בוצע ניסיון הפעלה נוסף, אך שוב התגלה כשל במפוח שגרם להפסקת המערכת ולאחר שהתברר שהמאיץ נשחק לחלוטין והמסבים התפרקו. לאחר הבדיקה לא היה מנוס אלא לייצר מאיץ חדש. לאחר שמאיץ כאמור הותקן בחודש מרץ 2008, בוצעה הרצה נוספת של המערכת, אך נוצרה בעיית לחצים בתנור בשל תקלה ברגנרטור של תנור ההתכה במפעל ומשכך, היה צורך להפסיק את עבודות ההרצה עד לביצוע התיקונים הנדרשים ברגנרטור.

משבוצע כל האמור לעיל, חודשו במהלך חודשים יולי-אוגוסט, עבודות ההרצה 2008 אך בדיקות פליטה מהארובה על ידי מעבדה חיצונית העלו כי התוצאות אינן טובות, כי המערכת אינה תורמת באופן מעשי להקטנת פליטת החלקיקים ולזיהום האוויר, וכי יש חריגה מהערכים המותרים. חרף המשך העבודות ההרצה וביצוע סדרת תיקונים נוספת במערכת, התברר כי זו אינה עומדת בדרישות ואינה מפחיתה את המזהמים כמתחייב.